<h1>שו"ת הרשב"א ח"ז סימן שפ"ט</h1>
<h2>דף לג:</h2>
עוד השיב, נראין הדברים שהדרדורין של עץ המכוסים מלמעלה הוו דברים שמכניסן לקיום, דלעתים אדם משהה בהן יינו, וצריכין מלוי ועירוי. ואם תמצא לומר שאינו מכניסן לקיום, מכל מקום אלו של חמרים שמוליכין בהן יין תדיר, הרי הן כמכניסן לקיום מתוך שתשמישן תדיר [כי מה שאמרו במכניסו לקיום שצריך מלוי וערוי לפי שמתוך שהיין משתהה שם הרבה]. בולעים הרבה ואינן יוצאין מידי איסורן אלא במלוי ועירוי, והחמירו בהן אפילו לפי שעה. אבל כלים שאין מכניסן לקיום והם של בעלי בתים שאינן משתמשין בהן בתשמיש תדיר אינן צריכין אלא שכשוך בעלמא. אבל של חמרים שמשתמשין בהן בתשמיש תדיר אע"פ שאין מכניסין אותן לקיום צריכין הכשר גדול. ויש עוד להחמיר בדבר, דכיון שמריקין בהן יין הרבה פעמים בין הגתות להוליך מן הגת לעיר, מתכנסין בהו שמרים. ואע"פ שהוא ממלאן ומערן, יש לחוש שמא יש בהן שמרי יין ואינן יכולין לצאת דרך ברזא שהוא נקב קטן של ברזא. ולפיכך צריך שיסיר הכסוי כדי שיראה ממש שלא נשארו שם שמרי יין נסך, דכיון דודאי מתאספין שם שמרים וספק יצאו ספק לא יצאו אין ספק מוציא מידי ודאי. ואע"פ שיש לדון ולהקל בזה המחמיר תבא עליו ברכה.
<h2>דף עד:</h2>
עוד השיב, נראין הדברים שהדרדורין של עץ המכוסים מלמעלה הוו דברים שמכניסן לקיום, דלעתים אדם משהה בהן יינו, וצריכין מלוי ועירוי. ואם תמצא לומר שאינו מכניסן לקיום, מכל מקום אלו של חמרים שמוליכין בהן יין תדיר, הרי הן כמכניסן לקיום מתוך שתשמישן תדיר [כי מה שאמרו במכניסו לקיום שצריך מלוי וערוי לפי שמתוך שהיין משתהה שם הרבה] בולעים הרבה ואינן יוצאין מידי איסורן אלא במלוי ועירוי, והחמירו בהן אפילו לפי שעה. אבל כלים שאין מכניסן לקיום והם של בעלי בתים שאינן משתמשין בהן בתשמיש תדיר אינן צריכין אלא שכשוך בעלמא. אבל של חמרים שמשתמשין בהן בתשמיש תדיר אע"פ שאין מכניסין אותן לקיום צריכין הכשר גדול. ויש עוד להחמיר בדבר, דכיון שמריקין בהן יין הרבה פעמים בין הגתות להוליך מן הגת לעיר, מתכנסין בהו שמרים. ואע"פ שהוא ממלאן ומערן, יש לחוש שמא יש בהן שמרי יין ואינן יכולין לצאת דרך ברזא שהוא נקב קטן של ברזא. ולפיכך צריך שיסיר הכסוי כדי שיראה ממש שלא נשארו שם שמרי יין נסך, דכיון דודאי מתאספין שם שמרים וספק יצאו ספק לא יצאו אין ספק מוציא מידי ודאי. ואע"פ שיש לדון ולהקל בזה המחמיר תבא עליו ברכה.
